אבסורד

השבוע טען, שימו לב, אלי גוטמן (כן גוטמן!), כי קבוצתו הפועל ת"א (כן הפועל ת"א!) מקופחת על ידי השופטים. האדומים מתל אביב מתבכיינים על קיפוח. אבסורד!

את ראש השנה חגגנו השנה כל המשפחה בצפון. אחרי שחזרנו מבית הכנסת יצאנו לסיור מודרך בפקיעין. ג'מאל (הדרוזי!) סיפר לנו סיפורי מורשת מהיהדות, לקח אותנו לבקר במערתו של רבי שמעון בר יוחאי ובאחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם. אנחנו, בבורות, נשארנו פעורי פה. אבסורד.

דני רופ העביר לאחר ימי הגשם בתחילת השבוע תחזית להמשך השבוע: "יהיה חם מהרגיל, דבר המאפיין את תקופות המעבר בין קיץ לסתיו". אם יהיה יותר מהרגיל איך זה יכול להיות אופייני? אבסורד.

השמאל תקף לאורך שנים את הימין על כך שהימין נוקט במדיניות של הפחדה. פתאום ראו כי טוב והחלו להפחיד בעצמם. כל שמאלן מצוי טוען היום שאם לא יהיה הסכם כולל ועכשיו!, ישראל תהפוך למדינה דו לאומית- נו באמת. פתאום השמאל התחיל להפחיד. אבסורד.

אפרופו הפחדה. הימין טען שהתנתקות חד צדדית תיתן "רוח גבית לטרור". השמאל טען שזה יביא להכרה בינלאומית רחבה במדיניותנו. בינתיים ההתנתקות הביאה את החמאס לשלטון ואת הגרדים לאשקלון וגדרה. הכרה בינלאומית? תשאלו את היהודי גולדסטון שכתב בדו"ח שאנחנו פושעי מלחמה. אבסורד.

העבריין מיכאל מור מנהריה שחצה כל קו אדום ואיים על שוטרים (כן על שוטרים!) ובני משפחותיהם הורשע, אך קיבל בעסקת טיעון עם הפרקליטות 11 חודשי מאסר (מתוכם כבר ריצה תשעה חודשים במעצר במהלך המשפט). את השוטרים חסרי האונים (שעשו מעשה עבריינות ללא כל ספק) מבקשת הפרקליטות להושיב ארבע שנים בכלא. אבסורד.

מכחיש השואה ההדוק, החותר לפצצה גרענית, זייפן הבחירות ורוצח מתנגדיו שיצאו לרחובות, אחמדינג'אד, ינאם בעצרת האומות המאוחדות לצד מנהיגי העולם. הם ישבו ויקשיבו. אבסורד.

היללו ושיבחו את נבחרת הדיוויס על ההצלחה חסרת התקדים להעפיל לחצי גמר הדיוויס. "ההעפלה היא ההישג הגדול", נמרחו כותרות העיתונים. "סיכויי הנבחרת קלושים", כתבו הפרשנים. אחרי ההפסד, אותה תקשורת, ביקרה את הנבחרת ללא הכר. אבסורד.

שמו של אייל ברקוביץ' הועלה כמועמד לאמן את נבחרת ישראל. אבסורד.

אצל רבין בנו, אצל פרס בנו, אצל ברק בנו, אצל אולמרט בנו, אצל נתניהו מקפיאים! (הוא מתעקש לקרוא לזה צמצום- שיהיה). אבסורד.

אסירי חמאס לומדים לתואר אקדמי, מקבלים מכתבים, מקבלים חבילות, מקבלים ביקורים מהצלב האדום, מקבלים ביקורי משפחה. אנחנו לא יודעים אם גלעד קיבל את החבילה היחידה שנשלחה אליו בשבוע שעבר אחרי שלוש שנים בשבי. אבסורד.

אבסורד אחרון לסיום

למעלה אודמים יש מטמנת אשפה באבו דיס. הפלשתינאים מטמינים במטמנה חינם אין כסף. המדינה החליטה להטיל מס על ההטמנה. הפלשתינאים מסרבים לשלם. הנושא נידון בבג"צ (בהרכב בראשותה של נשיאת בית המשפט, דורית בייניש) והוחלט שהפלשתינאים לא ישלמו (בשל מס' סיבות). הציעו בבג"צ שאת המס לפלשתינאים תשלם עיריית מעלה אדומים יחד עם עיריית ירושלים (שגם היא מטמינה במטמנה זו). הנושא עדין בהליכים ולא נפתר. ובכל זאת – סופר אבסורד!

40 איחולים לשנה הבאה

1. שמכות, סכינים, אלכוהול וונדליזם יחזרו להיות צרת הגויים וייעלמו מישראל.
2. שהנוער יפסיק להיתקע מול מסך המחשב או הטלוויזיה וייקח חלק בתנועת נוער.
3. שנפסיק לחשוב שלתת זה להיות פראייר ולדפוק את המערכת זה לצאת קול.
4. שילד יכבד את אביו ואימו.
5. שנער יכבד מבוגר ממנו.
6. שתלמיד יכבד את מורו.
7. שחבר יהיה חבר לא רק שנוח, אלא בייחוד שצריך.
8. שיהדות, מסורת, דמוקרטיה, ערכים וציונות יהוו חלק מרכזי בחינוך תלמידי בתי הספר.
9. שהורים ייקחו אחריות על חינוך הילדים. אבא יהיה אבא ואמא תהיה אמא.
10. שגיוס לצבא או לשירות לאומי יחזור להיות ערך. מי שיחמוק וישתמט יתבייש במקום להתגאות.
11. שלא נשנא את העשיר מפני שאין לנו.
12. שלא נשנא את אלה שהתכוונו לטוב, משום שיצא להם רע.
13. שלא נשנא את מי ששונה מאיתנו, כי זו אינה הדרך לאהוב את עצמינו.
14. שלא נשנא את כישלונותינו, כדי שלא נפסיק לנסות
15. שתהיה בינינו קצת אהבת חינם.
16. שממשלה ימנית תנהל מדיניות ימנית ולא להיפך
17. שממשלה תחזיק מעמד לפחות קדנציה שלמה.
18. שנבנה את 'מבשרת אדומים' 1E עוד השנה.
19. שלא נגרש יהודים מביתם.
20. שהכלכלה תמשיך להיות יציבה וחזקה, אבל שבמדיניות לא ישכחו את האזרח הקטן.
21. שהתקשורת תיתן במה להכרעת הרוב ולא רק לקפריזה של העיתונאי.
22. שנפסיק לדבר על זהירות בדרכים ובו בזמן נמשיך לנסוע ב- 50 קמ"ש מעל המהירות המותרת בלי חגורה ועם פלאפון ביד (כי זו הייתה שיחה ממש דחופה...)
23. שנפסיק לחשוב שהממשלה לא רוצה להחזיר את גלעד שליט.
24. שנפסיק להתעסק בפרהסיה בשחרורו – זה עושה רק נזק למשא ומתן.
25. שגלעד שליט יחזור הביתה.
26. שישראל תעלה למונדיאל (אני יודע שהסיכוי כמעט אפסי...)
27. שבית"ר בכדורגל והפועל בכדורסל ייקחו אליפות
28. שננצח את ספרד בחצי גמר הדיוויס.
29. שאריק זאבי יחזור לעשות איפונים.
30. שנחזור להתפאר בשחר פאר.
31. שחיפה יעלו משלב הבתים (מותר לחלום....)
32. שצה"ל ינצח.
33. ששמעון פרס יחיה לפחות עד 120
34. שנזכה בטוטו בלוטו ואם לא אז באהבת אמת
35. שנפסיק לדבר ונתחיל לעשות
36. אבינו שבשמיים הכל הבלים- שלח לנו אושר
37. שלח לנו בריאות
38. שלח לנו פרנסה
39. יש שמועה שבעשרה הימים מראש השנה קליטת השידורים אצלך תהיה טובה מהרגיל- סלח ומחול לעמך ישראל.
40. ביום שישי בערב נשב בבית, נטבול תפוח בדבש, ונגיד, כמו תמיד, שבשנה הבאה יהיה יותר טוב. רק תן לנו רמז, אבינו שבשמיים, איך בדיוק עושים את זה?

איפה ההורים?

האלימות הגואה ברחבי הארץ הגיעה גם למעלה אדומים. הלינץ' שנעשה בנער בין 15 על ידי חבורת בריונים הגדולים ממנו בשנה היה מזעזע ומפחיד. אירוע אומנם בודד, אבל אירוע שמדיר שינה מעיניי כולנו. כל אחד עושה בדק בית מחודש. המשטרה ברמה הארצית וברמה העירונית תחשוב על חידוד ההרתעה, המניעה והענישה. מערכת החינוך תעצור לחשוב. הממשלה תגרד בפדחת למציאת פתרונות ובעיריות ימשיכו לחפש אחר פתרונות יצירתיים.
ומה עם ההורים? הם עוצרים לחשוב?עושים בדק בית?
הלוואי שכן. הלוואי שאנחנו האזרחים לוקחים גם אחריות אישית. כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו. עם בנו או ביתו היקרים מכל.
ואם באמת גם ההורים שותפים יחד עם כולם בניסיון למגר את תופעות האלימות, הרשו לי לייעץ. מה שנקרא, בקטנה, בלי להתיימר.
הילד רוצה את אבא ואמא שלו לא רק חברים, אלא גם הורים. להיות אבא 'מגניב' ו'קול' זה סבבה, אבל הילד צריך גם לחשוש שאמא אומרת "חכה שאבא יחזור מהעבודה".
אין סתירה בין אמא פתוחה צעירה וגזעית (ואמא שמשתמשת עדיין במילה 'גזעית' היא מזמן הפסיקה להיות כזו) , לכך שאבא יאמר לילד שלו "שאמא תראה את זה היא מאוד תכעס" ואמא באמת צריכה מאוד לכעוס!
גם אם "כולם חוזרים בשלוש בבוקר מהיציאה" מותר להגיד לילד כולם כן, אבל אתה לא. הוא לא יצא חנון ולא אאוטסיידר. ואם תבדקו טוב תגלו שחצי מהחבר'ה קיבלו בדיוק את אותה הנחייה לחזור מוקדם.
אם יש לילד את האומץ בגיל 15 לחזור עם ריח של אלכוהול מהפה הביתה, להורים צריך להיות את האומץ להעניש (בלי לוותר ולהתקפל כי הוא עושה פרצוף של מרד).
אם "כולם שותים" אז נדבר עם כל ההורים של החבר'ה ונתאם שפועלים ביחד.
אבא מגניב ושפיץ זה לא איזה חנון חסר עמוד שדרה, זה דמות שמלמדת ומחנכת ומתווה דרך. ושאבא אומר "לא" זה "לא!". בהתחלה קצת מפחד בהמשך זה כבר יהיה מכבוד.
אמא קולית זה לא אחת שרק מחבקת, מלטפת, מפנקת ויושבת לשיחות עם החבר'ה. עפ"י אמא יישק דבר. מחייבת לקחת מעיל "כי יהיה קר" ואם (בטעות) לא לקחת, באורח פלא יהיה קודר ומקפיא גם בחודש אוגוסט.
הילדים צריכים גבולות ברורים ונתפלא כולנו אפילו רוצים. גבול שנפרץ יהיה קשה לאחות.
ילד צריך גיבוי וגב. אהבה וחום. אוזן קשבת ויד מסייעת. ילד צריך גזר אבל באותה מידה גם מקל.