יום שני, 26 באוקטובר 2009

לכו לתנועה!

ילדים ונוער- לכו לתנועת נוער! הורים- שלחו את הילדים לתנועת נוער! הטור הזה היה צריך להסתיים כאן ובכל זאת נסביר.
יש פיתרון לבעיית האלימות ויש פיתרון לבעיית האלכוהול, יש פיתרון לבעיית הערכים ויש פיתרון לבעיות החברתיות, לפיתרון קוראים תנועת נוער, לפחות חלק גדול מהפיתרון. נשאר רק לעמול על הדרך שתסביר להורים ולבני הנוער את הערך המוסף שבתנועה.
בעצמי לא הייתי בתנועת נוער. כמ"פ ראיינתי חיילים בכניסתם לפלוגה, ובתשובה לשאלה מה עשו לפני הגיוס כתחביב, חלקם ענו שהיו בתנועת נוער. ניפוח של חזה ועיניים המצפות לחיזוק ממני כמפקדם היה לאותם חיילים. אני מצידי נשארתי אדיש. לא הבנתי מדוע אותו חייל מרגיש כאילו היה מינימום עוזרו של ג'יימס בונד הבריטי במבצע מסווג. לקח לי קצת זמן, אבל בסוף הבנתי את הערך המוסף איתו הגיעו הנערים יוצאי תנועות הנוער לפלוגתי. לימים, אפילו הייתי מנחש מי מהמתגייסים הטריים יוצא תנועת נוער. כמעט תמיד פגעתי במדויק, ולא כי עבדכם מזליסט גדול. זה פשוט בא לידי ביטוי ברמה הערכית של אותם צעירים, בחישול הנפשי והפיזי שהגיעו איתו, ביכולת לעבוד בקבוצה ובהתנהגותם הבוגרת והאחראית. אפילו ווינרים אמיתיים תנועת הנוער מייצרת. אתם יודעים, כאלה שיודעים לתת הכל בשביל לנצח בכל דבר, ובאותה נשימה לא נשברים מאיזה הפסד קטן.
הורים היום עומדים חסרי אונים מול בני נוער מתבגרים שמורדים וחושבים עצמם גדולים ממה שהם. כל פאפוס קטן תופס ביד בקבוק וודקה ומקפיצו לשוכרה. מגיע לבית בשלוש לפנות בוקר וזורק את המפתחות על הדלפק כאילו היו לצרור של יאגואר. הרצון להיות גדולים עם אחריות היא בסדר, השאלה לאן מנתבים אותו. בתנועת הנוער מקבלים הנערים את אותה אחריות לה הם כמהים, מגיל קטן (9-10) הם הופכים לחניכים ובהתבגרותם הם הופכים למדריכים בעלי משמעות ואחריות.
צריך לפצח את החידה מדוע תנועות הנוער החילוניות בעירנו מונות מעט חניכים באופן יחסי לאוכלוסייה הפוטנציאלית. זה לא שצריך לנוח על זרי הדפנה כשמדברים על התנועות הדתיות. אבל שם לפחות זה חלק מהתרבות והחינוך. שם מי שלא בתנועה כמעט ולא קיים.
אני אסכים עם ההורים שיגידו שקשה לחייב נער בן 16 ואפילו בן 14 ללכת לתנועת נוער. אבל לתנועת נוער הולכים כבר מבית הספר היסודי. ומי שהולך מתאהב בתנועה לכל חייו. בגיל 14 ו- 16, הוא כבר יהיה מדריך על אלה הקטנים ממנו.
שלחו את הילדים לתנועה!


הערה לסיום


למשרת מאמן נבחרת ישראל בכדורגל הועלו הצעות למאמנים זרים. כבר הוכח שמאמן נבחרת הוא פחות איש טקטי ויותר איש של כריזמה (ראה ערך קשטן). המאמן מקבל את השחקנים לימים בודדים, ולכן את התהליכים שבונים בקבוצה קשה לבנות בנבחרת. מה יגיד המאמן הזר בחדר ההלבשה? "רוצו בשביל הדגל!"?, "תלחמו בשביל המדינה"? הנבחרת צריכה מאמן משלנו. הנבחרת צריכה מאמן ישראלי!