בר ברק ברקו ברקוביץ'. רק הסלוגן הזה נשאר כדי לסיים את הקמפיין העצמי שעורך הטוען למשיחות, איל ברקוביץ, למשרת מאמן הנבחרת. תגידו לי לנפלנו על הראש?האיש שעסוק רק בעצמו ובגחמות שלו איתר באופן יוצא מהכלל את מצוקתו של העם היושב בציון. איל ברקוביץ' הבין שעם ישראל רוצה אחרי ארבעים שנות מדבר לראות את נבחרתו במונדיאל או לפחות ביורו, ולא משנה באיזה מחיר. האבסורד הוא שעיתונאים רבים בתקשורת מסייעים לקמפיין, ואבי לוזון וחבריו עוד עלולים להיענות ללחצים.
איל היה שחקן ענק. גם בתור פרשן כיף לשמוע אותו, כי הוא ישראלי. הכי ישראלי שיש. בחוצפה, בילדותיות ובפשטות שלו. שאיל מפרשן אנחנו שומעים את עצמינו ביציע או על הספה בסלון. אבל המרחק בין להיות שחקן גדול ואייקון תקשורת לבין משרת המאמן (ועוד של הנבחרת!) הוא גדול. שישאל את אלי אוחנה ואבי נימני הם יספרו לו קצת.
הבעיה האמיתית עם ברקוביץ' היא לא תעודת המאמן החסרה (למרות שחכמי החלם מאיגוד הכדורסל מנעו בגלל אותה סיבה מדיוויד בלאט לאמן את נבחרת הכדורסל), הבעיה עם ברקוביץ' היא שהאיש לא פטריוט. הוא עסוק בעצמו. רק בעצמו. כשנופה מסגל הנבחרת בתקופת הכהונה של גרנט התראיין האדון ברקוביץ' ובלי למצמץ הודה (ביושר) שהוא יושב ומחכה שהנבחרת תפסיד. גם אני מסמפט את התכונה הזו שלו, להגיד הכול בלי לעשות חשבון. אבל אם האמת שלו היא שהנבחרת תפסיד משום שהוד מלכותו לא זומן, אז שימשיך להתפרנס בנשר.
ברקוביץ' לא מקבל ציון נכשל רק בפטריוטיות שלו, הרי גם מאמן זר הוא לא בדיוק בגין או ז'בוטינסקי. ברקוביץ' גם לא מתאים מקצועית. הוא לא עמד מעולם על הקווים, הוא אף פעם לא היה מנהיג, וזה שהוא צועק חלוצים והתקפה לא הופך אותו לבעל יכולת לתרגם את הרצונות למעשים על כר הדשא.
איל לא מבין שלא כולם איל ברקוביץ'. הוא כשחקן היה פנומן. עבורו הייתה מספיקה קריצה של המאמן כדי שהוא יבין מה רוצים ממנו, אבל כמה כאלה יש היום בנבחרת? שחקני הנבחרת צריכים יד מכוונת וצריכים מאמן שבא לעבוד,ללמד ולחנוך ולא קשקשן עם פה גדול. מר שערוריות ופליטות הפה לא יכול לקבל את משרת האימון רק בגלל הפופולאריות. הוא צריך קצת קבלות.
נבחרת ישראל צריכה מאמן משלנו ולא מאמן זר. מאמן פטריוט שיצעק על השחקנים בחדר ההלבשה שילחמו למען הדגל. מאמן שהשחקנים יעשו לו חשבון. מאמן שלא יפחד לשחק התקפי, אבל יכיר בחשיבות של ההגנה. אין לנו הרבה כאלה (אם בכלל), אבל בטוח שזה לא ברקוביץ'.
