בשבוע שעבר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד משה קצב, הייתה לי שיחה בנושא עם חברה מאוד טובה. לפני השיחה ניסיתי לפתור סוגיה שנורא הציקה לי. את הסיבה מדוע היועץ לא מייעץ ודווקא נראה שהוא מקבל החלטות הרבה יותר מאחרים. ביקשתי הסבר מחבר קרוב שהוא גם משפטן במקצועו, וזה הסביר לי שהיועץ אכן מייעץ לממשלה בסוגיות משפטיות, אך הגדרת התפקיד שלו נותנת לו עוד סמכויות רבות, בין היתר, גם לקבוע אם להגיש כתב אישום נגד נשיא המדינה ואפילו נגד מעסיקו ראש הממשלה. לצערי, מזוז נאלץ כבר בכהונה אחת להוציא את הסמכות שבידיו לפועל ולהוכיח לי שהסמכות אכן בידיו, והביא להדחתם של אולמרט וקצב. אמרתי לחברי המשפטן שנראה לי קצת אבסורד שבידי אדם אחד מרוכזת כזו סמכות, מה עוד, שלעיתים זה נראה אפילו כניגוד אינטרסים. החבר הוא חבר אמת ולכן המליץ לי להניח לזה, משום שלטענתו סביב סוגיית סמכויות היועץ המשפטי לממשלה יש אינספור דעות וויכוח רציני. עזבתי. אומנם עדין מאוד לא מרוצה מהתשובה, אפילו ההפך, אבל עזבתי.נחזור לשיחה עם החברה הטובה.
נזכרתי בימי ההולדת של פעם, שהייתי ילד קטן. היינו מגיעים ליום הולדת ובשלב מסוים אחרי ביסלי, במבה וקצת שוקולדים היינו משחקים אמת או חובה. תמיד חשבנו ששיא הערב הוא בהטלת המשימה לנשק את עדי על השפתיים אחרי שאחד הבנים בחר במקום באמת בחובה. היום אני יודע ששיא הערב לא היה שם, לשיא הגענו כאשר נשארנו בסוף המסיבה החבר'ה הטובים. ישבנו לשחק שוב אמת או חובה, אבל הפעם 'על אמיתי' בלי לבלף ולהתחמק. אני זוכר את התמימות והכנות שהייתה לנו, אלו היו הרגעים שכל אחד חשף ממש את האמת ששאלו אותו שאלה. תמיד יצאו משם ריבים וויכוחים אבל גם אהבות וחברויות, ובכל מקרה יצאנו משם מחוזקים. החלום שלי, סיפרתי לחברה הטובה, זה להושיב את משה קצב במעגל ההוא של פעם ולשאול אותו- תגיד אחי, אנסת? ת'אמת- אנסת? ואם לא אונס אז מה היה שם? "במעגל ההוא קצב היה אומר אמת, אני מבטיחה לך" אמרה לי החברה הטובה. אני לא נשארתי חייב והפצרתי בה באגרסיביות: "ומי אמר שעכשיו הוא משקר". דממה של כמה שניות השתלטה על האפרכסת. "רק אל תגיד לי שאתה מאמין לשרץ הזה. לא, לא אתה..." היא נזפה והתאכזבה.
אז לא אני לא מאמין לו, אבל אני גם לא מאמין לגברת א' מבית הנשיא וממשרד התיירות והשד יודע מאיפה, והכי לא מאמין לעיתונאים שמסקרים את הסיפור. קצב שגה תקשורתית. הוא עשה את כל מה שאסור לעשות בהתנהלות מול תקשורת. יועצי התקשורת שלו מורל וצור, פרסמו: " אנו בטוחים בחפותו אך מתפטרים". הם הבינו שהנשיא לשעבר קיבל ציון נכשל בהתנהלותו התקשורתית ובקרב על דעת הקהל. אני לא יודע אם הנשיא השמיני של מדינת ישראל אנס או ביצע מעשים מגונים ואם כן שישלח לכלא ולהרבה זמן. אני כן יודע שמסע השיסוע ומשפט השדה הכל כך חד צדדי שאנו מנהלים נגד נשיאינו השמיני מבחיל אותי. האם כל היהירים והשחצנים הבטוחים בהרשעתו לא חשבו לעצור לרגע ולהטיל מעת ספק? האם כל העיתונאים חדי הלשון והעיפרון לא מצליחים להשתחרר לרגע מהאגו האישי לאחר שתקף אותם בנאומו ולבחון את העובדות? גם אם זה מצריך עבודה קשה. האם אותם צדקנים רודפי המוסר והערכים לא חשבו לרגע להיות מספיק ערכיים ולהשאיר את קצב חף מפשע, באמת ולא כסיסמה, עד שלא יוכח אחרת? האם אותן נשים פמיניסטיות קיצוניות לא מבינות שהחתירה לאמת חשובה יותר משירות האג'נדה שלהן? האם הפרה הקדושה שנקראת שלטון החוק ובתוכו היועץ המשפטי לממשלה חפים מכל ביקורת? ומה נגיד כולנו אחרי שכבר הפכנו את קצב לנבל ואנס מתועב והרשענו אותו בבית דין השדה שהקמנו אם רק יחליט בית המשפט לזכותו? אני אגיד לכם. נגיד טעינו ונמשיך הלאה, הרי בבית המשפט שלנו הוא כבר מורשע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה