יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

לקראת פתיחת שנת הלימודים- 10 פעולות לחינוך טוב יותר

הוי כמה טרנדי לכתוב על הפער בחינוך במדינת ישראל.
הרי כל אחד, אבל כל אחד, שנתקל בו ברחוב ונשאל אותו לשלומה של מערכת החינוך יענה שהיא לא מרגישה כל כך טוב, מצוננת. בעיות של מערכת מבוגרת וישנה בגיל העמידה שמנסה לגמור את היום בשלום. בשונה מאיתנו, בני התמותה, למערכת הזו ניתן לספק גלולה שתחזיר אותה להיות צעירה ותוססת. צעירה במובן של חדשנות ויעילות, אך מבוגרת ומנוסה עם כתר של כבוד.
הבעיה שהתרנגולת וביצתה שוב במאבק. מי באה לה קודם, אובדן החדשנות והיעילות, או שמה כבודה ההולך ונרמס של המערכת הכי חשובה במדינת ישראל (ביטחוניסט שכמוני שמודה).
הנהון ההסכמה שהמערכת צריכה טיפול שורשי הפך לקונצנזוס הכי רחב בארץ. הכול מסכימים שזה מצוי בקדמת סדר העדיפויות הלאומי, אבל חוץ מלהסכים לא עושים בפועל דבר. יסלחו לי אנשי התהליכים, ואנשי הפדגוגיה, יסלחו לי גם נערי האוצר המאמצים לחיקם כל תירוץ עלוב בשביל "לשמור" על הקופה הציבורית- המערכת לא צריכה עוד תוכנית מהפכנית לשיטות הוראה וגם לא תוכניות "הבראה" אחרות. המערכת צריכה כסף, הרבה כסף!
ולפני שאדון לסקילה בידי אנשי חינוך אמיתיים שיטענו שנשביתי ברוח הקפיטליזם הרובץ בעולמנו הינה 10 פעולות, שהם לא רק כסף, לחינוך טוב יותר:
1. שכר המורים- לא 'אופק חדש' ולא 'אופק ישן' ישנו את התמונה. אין עתיד באופק. כל כך הרבה אנשים הרואים בחינוך שליחות חשובה לא יכולים ללכת איתה למכולת. ההשוואה של שכר המורים בהתאמה לשעות העבודה הפורמאליות מקומם. לא כל עבודה נמדדת פייר שעה. ישנה חשיבות, במקרה הזה מכרעת, לאיכות העבודה וחשיבותה. ובכלל לא באמת ניתן להגדיל את שעות העבודה משמעותית כך שישפיעו על תלוש המשכורת החודשי.
שכר גבוה ימשוך מורים רבים לבתי הספר להוראה, בתי הספר יוכלו לסנן ולטייב את מחנכי העתיד.
2. הכשרת המורים- לכל אחד מאיתנו יש לפחות איזה מורה אחד דגול. אחד שהיווה עבורנו מודל לחיקוי, לפני הכול בשל אישיותו וערכיו. עם שכר גבוה יבוא גם ביקוש. בתי הספר להוראה יוכלו להקשיח תנאי קבלה, לסנן ולהכניס למערכת את האיכותיים ביותר. מקצועית וערכית. דרישות הסף לקבלת התעודה לחנך את ילדי ישראל יעלו.
3. הורים צריכים לגבות את המערכת- אני זוכר את הוריי מגבים כמעט תמיד את המערכת. לעיתים בסתר ליבי הרגשתי שהם מגבים את המורה סתם בשביל הגיבוי ולא בגלל שהיא באמת צדקה. הבנתי את הסאב טקסט. המורה צודקת גם שהיא לא תמיד כל כך צודקת. למה? כי היא המורה. והאמת, בו נודה כולנו, ברוב המקרים המורה צודקת, אבל אנחנו אוהבים להיתלות במקרים הבודדים שהיא לא. אם ההורים והמערכת לא מגבים את המורה שלא יתפלאו שלמורים אין סמכות. אני חלילה לא חושב שצריך להיות גיבוי עיוור ובמקרים קיצוניים חייב להתייצב לצד הילד, אבל מזמן התבלבלנו לגבי מזה קיצוני. אם יטענו שקל לגבות מורה איכותי שטועה לעיתים רחוקות, וקשה לגבות אחד שתמיד טועה אני אסכים. אבל על החשיבות במורים איכותיים כבר דיברנו.
4. תשתיות- בעוד שלכל פקיד היום יש משרד ממוזג וכיסא מנכ"ל מסתובב, למורים עדיין יש חדר מורים עם תא קטנטן. את השיחות האישיות והפרטיות עושים על המדרגה או הספסל בחצר. אבל הרבה לפני חדרי המורים חייב לטפל בכיתות ובכמות התלמידים בכל כיתה. אני מזמין את כולנו לתוך כיתה מלאת הורמונים של 40 תלמידים מיוזעים שחזרו מהפסקה ללמוד על פונקציה לינארית או על תולדות המאה העשרים. המזגן מקרטע, האנרגיות בשמים ולמורה יש ממש זמן ליחס אישי ופרטני לכל תלמיד.
5. מעמד המורה- שוב סיפור הביצה והתרנגולת. כבוד מקבלים ולא דורשים. ובכל זאת, צריך לעשות הכול כדי שמעמד המורה יהיה שווה ערך לזה של שופט בבית משפט או רופא בחדר מיון. המורים עושים מלאכה לא פחות חשובה, אם לא יותר. הסטטוס החברתי של המורה בישראל חייב להיות משודרג. זה נכון שאם כל המורים היו איכותיים בהתאם היה היחס כלפם. מעמד גבוה של מורה בחברה יביא, יחד עם השכר, את הטובים שבאנשינו למערכת.
6. ערכים וידע- יש ויכוח, לא מוכרע, לגבי מטרותיה של המערכת. האם היא אחראית לרכישת ידע והשכלה או דווקא לחינוך לנורמות וערכים. חייב למדוד את הצלחתה של המערכת במענה לשני הצרכים האלו גם יחד.
7. העמקה על חשבון כמות החומר- מספר מקצועות הלימוד ומקצועות ההעשרה הקיימים מביאים למצב של תפסת מרובה לא תפסת. חייב להקטין את כמות הנושאים לטובת העמקת החומר.
8. דיגיטלי במקום אנלוגי- שיטות הלימוד מיושנות. בעידן הדיגיטלי והטכנולוגי צריך לשדרג את השיטה. אני שמרן מטבעי ומאמין שהמורה והמגע האנושי חזקים מהכול. אין בכך סתירה.
9. חינוך בלתי פורמאלי- חינוך ילדינו לא מתחיל ונגמר בין כותלי בית הספר. על החינוך משפיעים הבית וההורים, החברה והקהילה וגורמים נוספים. במדינה מחוקק חוק לחינוך הפורמאלי, אך אין חוק למסגרת החינוך הבלתי פורמאלי. בהעדר חוק הרשויות המקומיות נכנסות לואקום. חלקן טוב יותר חלקן טוב פחות. כל המערכות צריכות לשלב ידיים והתפיסה החינוכית צריכה להיות שהחינוך לילד ניתן מהרגע שקם ועד שהלך לישון.
10. החינוך זה מהבית- קשור מאוד לסעיף הקודם, אבל חשוב לי היה לבודד אותו ושיהיה בפני עצמו. הורים שילדיהם תולים את האחריות במערכת על כך שהילד שלהם חזר שיכור הביתה והוא בין 14 בלבד חוטאים לתפקידם. הורים שרוצים להיות המלאכים הטובים של ילדיהם ולא שמים להם גבולות ברורים, שלא יצפו שהמערכת תתקן זאת. הרי כתוב "חוסך שיבטו שונא בנו".

8 תגובות:

  1. שלום גיא.
    אני מסכים אם כל משפט שכתבת. יותר מזה, שנים שאני חושב על הדברים הללו בדיוק אך איני יודע למי ואיך יש לפנות על מנת להביא את הדברים לידי ביצוע.
    יישר כוח, אנו צריכים עוד חיילים מסורים כמוך במדינתנו שיכולים, אולי, להביא שינוי !

    השבמחק
  2. שלום,
    מסכים עם כל מילה שנאמרה..מדוייק מאוד.
    שווה לקחת את זה לידיים ולא להסכים רק לאמירות.

    השבמחק
  3. גיא,

    קודם כל, אני נהנה מאוד לקרוא את מה שאתה כותב פה. יישר כח, כבר שמתי את הבלוג במועדפים...

    ולנושא המדובר, לצערי תהליך שכזה הוא תהליך שצפוי, אם יקרה כמו שכתבת, לקחת הרבה זמן, גם עם התקציב הראוי.
    ומעבר לכך, אם ניקח כמשל את עיקרון המקל והגזר, מה שרשמת מתייחס בעיקר לגזר. האכיפה והיד הקשה נגד אלימות כלל לא קיימת, ואין הרתעה מול תלמידים שמאיימים ופוגעים בחבריהם וכן במורים ובמנהלים. אם לא נוקיע את האלימות , פיזית ומילולית כאחד, כבר שם, בבתי הספר, החברה שלנו תתפורר. את הסימנים לכך אפשר למצוא כבר בימים הרעים שעוברים עלינו כחברה.

    מעבר לזה, מסכים איתך בכל אחד מהסעיפים. בהחלט נכון מאוד.

    אילי.

    השבמחק
  4. שלום,
    אני מסכים מאד עם כל הנאמר בכתבה, אני סבור שמירב המאמצים לקידום נושאים אלו מצד משרד החינוך עולים בתוהו, והלוואי שרק חצי מהסעיפים שפורטו לעיל ימומשו
    גיא ישר כח

    השבמחק
  5. אחי אחלה של כתבה מסכים עם הכול ובגדול
    אך הייתי מוסיף שבעיה החינוך היא בעיה שורושית שרקובה וסרוחה מההיסוד
    בהתייחס לשתי נקודות
    א- החינוך הוא סימפטום חריף של משבר ערכים ענק שפוקד את החברה הישראלית בכללותה, וכשההחברה כולה בבעיה הדבר שראשון שנפגע הוא החינוך. לטעמי הוא החינוך הוא המראה של המדינה.
    בתור סטודנט לחנוך ובתור חוזר בתשובה שנוגע לאחרונה בשורשים ובתורתנו הקדשה שעל פי עיקריה חונכנו כלונו {נרצה או לא נרצה הדבר עבר במסורת}
    מוכרח אני לאמר שעיקר הבעיה טמונה באיבוד הזהות של העם היהודי שכחנו מי אנחנו? שכחנו מה אנחנו רוצים מעצמנו? שכחנו מה המטרות שלנו?
    שכחנו שאנו בנים לאברהם אבינו, שכחנו שאבות אבותינו היו ענקים עולם במוסר בפילוסופיה
    שכחנו שיש לנו את המרשם הבטוח והנכון ביותר לחיות את החים על פי הערכים הכי נכונים
    שכחנו ושכחנו
    וזה מתחיל מזה שכמעט ולא מלמלדים תנך בבתי הספר וממשיך בשזה שאומרים שבית הספר הוא לא מקום לחנוך אלא להקניית ידע,ונגמר בזה שהמדינה והממשלה ואנחנו כולנו התנתקנו בצורה כאובה מהערכים הכי נשגבים וחשובים
    יש עוד המון המון מה לאמר וצריך עוד המון לכתוב ולפרט ולהסביר למה אני מתכוון אבל האמירה היא שהבעיה היא שלך החברה כולה, של אבדן הזהות היהודית במדינה ישראלית שעדיין בניה היקרים מחפשים את זהותם במדינות אחרות ושוכחים שהאוצר נמצא כאן ממש קרוב בתוך הבית בלב של כל אחד אם רק נפתח את ליבנו ונפנה אותו מסטיגמות לא חיוביות שיש לנו בראש אם רק נדע ונלמד את מה שהסבים שלנו למדו ושיננו בוקר ולילה אז ורק אז נוכל לאמר שיש כאן פריצת דרך או לפחות הבנה אמיתית ועמוקה של הבעיה במדינה

    השבמחק
  6. גיא , פשוט מקסים ...
    כל מה שנאמר בסעיפים השונים הוא נכון ומדיוק השאלה הגדולה היא מאיפה אנחנו מקצצים בתק'פ כזאת קשה כדי להעשיר את תקציב החינוך הדלוח????
    אז הנה רעיון לכתבה הבאה: "10 מקומות שבהם ניתן לקצץ על מנת להעשיר את תקציב החינוך"
    יישר כח

    השבמחק
  7. הי גיא,
    נהנתי מאוד לקרוא את הכתבה, סוף סוף מישהו שלא רק מדבר על המצב העגום של מערכת החינוך אלא נותן גם הצעות לשיפור וייעול...
    מחכה לטור הבא..

    השבמחק