לפני כחודש סיימו הנבחנים האחרונים לשנת הלימודים תש"ע את בחינת הפסיכומטרי שלהם. בימים אלו מתפרסמים התוצאות ואז יגלו הסטודנטים בפוטנציה אם ציונם מזכה כניסה לאוניברסיטה, למכללה או שולח אותם הביתה להתמודדות על שנת הלימודים תשע"א.דעות הנבחנים מתחלקות לשתיים. אלו שהצליחו פלאים במבחן, התקבלו לפקולטה נחשבת באוניברסיטה יוקרתית והם "די מאמינים במבחן הזה". ומנגד שאר הנבחנים המתוסכלים "שחושבים שהמבחן לא משקף כלום!". האמת שניתן לסיים את הויכוח. מחקר חדש בו ניסו המוסדות האקדמיים למצוא קשר ישיר בין ציון המבחן הפסיכומטרי להצלחה בלימודי התואר נכשל. החוקרים לא מצאו שום קשר. ציון גבוה במבחן הפסיכומטרי, לא הביא בהכרח לציונים גבוהים או להצלחה מרשימה בלימודי התואר ולהיפך. יתרה מזאת, המחקרים מצאו קשר הדוק יותר בין ההצלחה בבחינות הבגרות להצלחה בלימודי התואר. מזמן כבר מודים במרכז הארצי לבחינות, שהמבחן איננו בודק ידע וידוע שהמבחן בנוי על טריקים. מי שילמד וישנן את הטריקים יצליח. לא אינטליגנציה, לא יצירתיות, לא כושר התמדה ולא יכולת למידת חומר רב ומגוון- טריקים זה שם המשחק. אז מדוע, לעזאזל, המבחן הכל כך מתסכל הזה עדיין קיים ושריר? הינה 5 סיבות:
1. המכונים עושים הון עתק- המכונים המכינים את הנבחנים למבחן הפסיכומטרי הפכו לתעשיית ענק. הם מתמקדים בלובינג תמידי ובמסע יח"צנות מאסיבי כדי לשכנע אודות נחיצות המבחן. לשם הדוגמא, אחד המכונים הגדולים בארץ גובה עבור קורס של שלושה חודשיים 7,200 ₪, בעוד שעלותה של שנה אקדמית באוניברסיטה עומדת על 10,000 ₪. הנבחן, שלמד שלוש שנים לתעודת בגרות, מבין ששלושה חודשי למידה לפסיכומטרי חשובים יותר והם שיקבעו את עתידו. משלם ממיטב כספו ללמידת הטריקים והמכונים מתעשרים. נו, אז למה להם לוותר על מכרה זהב.
2. משרד החינוך לא מייצר ציוניים אחידים- ציוני הבגרות אינם תואמים בין בתי הספר השונים בארץ. בשל הרדיפה אחר מעבר מבחני הבגרות הציוניים השנתיים הופכים לציוני מגן, שכל מטרתם לסייע לבוגר לעבור בהצלחה את מבחן הבגרות. ישנם בתי ספר אמינים והוגנים וישנם שלא. כך נוצרת חוסר אחידות. כך הפסיקו המוסדות האקדמיים לסמוך על ציוני הבגרות.
3. הצדקת קיומו של המרכז הארצי לבחינות- סביב המבחן הזה יש את כותבי המבחנים, הבודקים, הסטטיסטיקאים, המנתחים, המפיצים, הבוחנים ובקיצור הרבה כוח אדם. ללא המבחן הם יאלצו למצוא מקום עבודה אחר. אין להם אינטרס לעשות את זה.
4. הנוחות של המוסדות האקדמיים- מוסד אקדמי, הדורש ציון פסיכומטרי גבוה, שם עצמו בסטאטוס יוקרתי ונחשק. בהיעדר חלופות לסינון מעומדים ללימודי תואר ראשון, הופך המבחן הפסיכומטרי כמעט לכלי היחיד. במקום להתמודד עם מבחני השמה ייעודיים, קורות חיים, ראיונות אישיים, מבחני IQ או אפילו סינון לאחר שנת לימודים ראשונה בפקולטה, קל ונוח להשתמש בפסיכומטרי.
5. נוח למדינה- קוראים לזה היעדר מנהיגות. שכל כך הרבה בעלי אינטרסים לוחצים להשאיר את המבחן הפסיכומטרי, לאו דווקא בשל יעילותו, צריכים מנהיגות אמיתית שתחליט אחרת. נו, נחכה.
גיא שלום,
השבמחקתמיד הייתי סבור ואני עדיין מאמין שאין כל קשר בין תוצאות המבחן להצלחה בלימודים הגבוהים ויותר מכך אני בטוח שאם לכל אדם ינתן שיוויון הזדמנויות מלא והתנאים הראויים ללמוד מקצוע שבאמת הוא מאמין ורוצה ללמדו אזי, "אין דבר העומד בפני הרצון" .
הכל נכון אבל הפסיכומטרי עדיין הוכח כמדד הכי אמין שקיים, אז עד שלא ימציאו מבחן טוב יותר אין מה לעשות אלא לעשות פסיכומטר. נכון, זה חרא מבחן אבל בנתיים זה היחיד שיש
השבמחק