יום שבת, 22 באוגוסט 2009

כשבובליל בחר בפרידמן

כן, גם אני ראיתי האח הגדול.
ראיתי כי זה הצחיק ושעשע אותי, ראיתי כי אנשי ההפקה עשו עבודה טלוויזיות מדהימה, ראיתי כי אהבתי את המאבק פרידמן – בובליל.
ראיתי האח הגדול והתנצלתי המון. טוב, לא בדיוק התנצלתי, אלא גרמתי לאלו שהרימו גבת זלזול להוריד אותה לגובה הגבה השנייה ולהתנצל בעצמם. אגב, הייתי מוכן להתערב על המיליון של שפרה, שרוב מרימי הגבה מכירים את דמויות האח הגדול טוב ממני.
כמעט 40% צפייה זה חצי מהעם. אם מוציאים את אלו שלא דוברים את השפה, מקליטי התוכנית (כמוני), ילדים קטנים, קשישים מופלגים (לא המבוגרים שחרשו גם על ערוץ 20), אפשר יהיה לומר, שזו הייתה תוכנית של עם שלם.
תגידו, כל התוכנית בטלוויזיה צריכות להיות דוקומנטריות מלמדות? מעולם לא שמעתי, שייצרו את הטלוויזיה כדי שתהווה תחליף להורים ולמערכת החינוך בחינוך הילדים. תגידו, צפייה במשחק כדורגל יותר אינטליגנטי מתוכנית הריאלטי הזו? ואני אוהב כדורגל! ומה רע לפעמים לשבת בבית, על הספה, לשתות כוס קפה, לגרבץ לצחוק וליהנות מתוכנית בידור בלי לחשוב בלי להחכים, פשוט סתם ליהנות. יש לי ביקורת קשה על המינון שיש בטלוויזיה לתוכניות הריאלטי לעומת תוכניות אחרות, אבל גם אני לא הייתי אוהב שיגידו לי לא למכור את המוצר שנמכר הכי הרבה.
שפרה זכתה כי בחרו בה הרבה שלא רצו להטפס כמו רותם אבואב (שבוע סוף) האשדודית, שצועקת בניגוד לכל עובדה מוצגת "כן, אבל אין כמו ביבי!".
הרבה בחרו בה, כי הרבה בובלילים מבולבלים, כמהים להתבולל בתוך התרבות המערבית האשכנזית הנאורה. כי הרבה בובלילים מבולבלים פחדו שבובליל ייצג אותם.
המאבק פרידמן – בובליל באח הגדול היה מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית השסועה. חברה, בה הפער העדתי קיים, אך כולם מנסים להכניס את השד לבקבוק, לסגור חזק חזק ולזרוק לים.
מה לעשות שפרה מתנשאת, צבועה ולא אמיתית. אבל שיפרה יודעת לספר, מהפה לחוץ, על ערכיה ועקרונותיה יותר טוב מכל אחד אחר. גם הדיבור הרגוע, השקט, המימיקה בפנים, הצחקוק המלאכותי והתפיסה הליברלית, כביכול (מתי שנוח), גורמים לה להפוך בעיני המתבונן לאיכותית. אין ספק, שפרה מוכשרת מאוד ונראה, על פניו, שהיא גם אינטליגנטית ומשכילה באופן יחסי. אבל להזכירכם התוכנית לא הייתה תוכנית טריוויה.
יוסי בובליל ובתו ייצגו בפשטותם ובבוטות המוגזמת, בעיניי, הרבה יותר אמת, שקיפות, ערכים ונורמות של כבוד ויחס. כן כבוד ויחס. סותר? בוטות ואגרסיביות אל מול כבוד הדדי וערכים- ממש לא!
תבדקו אותי מי היה אמיתי לאורך התוכנית ומי היה צבוע.
אבל אצלנו, יותר תרבותי להיות שקט וצבוע, מאשר רועש ואמיתי, מזלזל ומתנשא ברוגע ושפה עשירה, מאשר שווה נפש וולגרי.
הפרידמנים ניצחו כי הבובלילים בחרו בהם.
הבובלילים בחרו בהם, כי יוסי הוא ליצן צ'חצ'ח אנאלפבית חסר תרבות ו"חלילה שהוא ייצג אותי". שיפרה היא איכותית ותרבותית.
ושיהיה ברור אינני חושב שצריך להצביע באופן עדתי- חלילה!
אני חושב שתרבות המזרח צריכה להרים את הראש ולהפסיק להתבייש.
אחרי זה שיבחרו בכל מי שחשקה נפשם ללא הבדל דת, גזע או מין- הרי כולנו יהודים. טוב רנין לא, אבל היא אזרחית המדינה.

2 תגובות:

  1. עצם הדיבור על השד העדתי נראה לי מגוחך
    בעצם האיזכור שלו אתם נותנים לו במה ואמת
    לא הגיוני שבשנת 2009 עדיין ישאלו מה העדה שלי
    מה אכפת לאנשים איפה סבא שלי סבתא שלי נולדו
    אותי זה לא מעניין אז למה אותם זה מעניין
    עם סבתא שלי נולדה בפולין זה יעשה אותי לאדם אחר עם תכונות אחרות וערכים שונים אם היא היתה נולדת במרוקו
    כולנו ישראלים לא משנה יהודים ערבים או דרוזים
    אנחנו ישראלים ומספיק לתת לשטות הזאת בכלל במה
    אומנם אני חוטא ועושה משהו שסותר את מה שאני רוצה אבל לעיתים ת\צריך לחרוג קצת ממה שמאמינים

    השבמחק
  2. התוכנית הזו היא המיץ של הזבל ברשתות השידור, ממש אופיום להמונים. כמה פעמים ראיתי אנשים בוהים במסך בעיניים עגולות מתמיד

    השבמחק